ראש חודש כסלו

ליחצו פה כדי לצפות בלימוד מיוחד לראש חודש כסלו

ליחצו פה כדי לקרוא על פרויקט הדפסת הזוהר

הרב דוד אגמון

הכוחות הרוחניים הפועלים בחודש כסלו וכיצד להיעזר בהם להתפתחות רוחנית

כח התחדשות

עם ישראל משול ללבנה. ממש כפי שהלבנה מתחדשת בכל חודש, כך קיימת בנו יכולת ההתחדשות. למעשה, בכל יום, ובכל עת יש התחדשות בבריאה כולה. כמו שאנו אומרים בתפילה, “המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית”. שורש המלה חודש משמעותו התחדשות. כל חודש מביא עמו אור חדש לבריאה. מסגרת קדושת זמן ייחודית המשמשת עבורנו כמדרגה להתפתחות רוחנית. כל חודש מסוגל לצמיחה בתחומים המיועדים לו, פועלים בו כוחות שונים, ומתגלים כלים ייחודיים לעבודת האדם.

כמו כן, הלימוד הזה חשוב ממש כמו לימוד תמרורי התנועה עבור מי שרוצה להיות נהג טוב. הרי לא נדמיין אדם נוהג ברכב ללא ידיעת התמרורים והחוקים הפועלים במציאות הכביש. זה יהיה ממש פיקוח נפש ומעשה שלא יעלה על הדעת. לכן, חכמי הקבלה לימדו אותנו את חוקי החיים, תנאי הזמנים השונים, התמרורים שבדרך. כלים מעשיים שבאמצעותם נוכל לעשות את עבודתנו הרוחנית ביתר דיוק ובהירות, ובסיעתא דשמיא, גם ביתר הצלחה.
[מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה בעבודה הרוחנית לאור הקבלה]

חודש כסלו – מבנה רוחני

כתוב בספר היצירה: “המליך אות ס’ בשינה וקשר לו כתר וצרפן זה בזה, וצר בהם קשת בעולם וכסלו בשנה וקיבה בנפש זכר ונקבה”.
הצרוף המאיר בחודש זה, ו-י-ה-ה, היוצא מראשי התיבות, “וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי” (בראשית נ’ י”א).
[כדי להבין עניינם של הצרוף, האותיות והתכונות של החודשים מומלץ לעיין במאמר הקדמה לחודשי השנה]

מבוא לחודש כסלו

חודש כסלו הוא התשיעי במנין החודשים המתחיל בניסן ושלישי לפי מנין החודשים המתחיל בתשרי. השם כסלו מלשון כיסוי-לו, שבחודש הזה כל הטבע מתכנס פנימה ומכוסה בהסתרה החורפית. הימים מתקצרים והלילות ארוכים יותר והחושך מתחזק בעולם. תנועה טבעית זו מסמלת גם את התנועה הרוחנית של כיסוי שנמשכת עד לגילו הגדול ביום כ”ה כסלו בו היה הנס והתגלה האור המיוחד של חג החנוכה. מזל החודש הוא מזל קשת. הפעם הראשונה שנראתה קשת בעולם היתה אחרי המבול וזה היה בחודש כסלו. בכ”ח חשון יצא נח מהתיבה, הקריב קורבנות וכשהתחיל חודש כסלו כרת השם איתו ברית. “וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים, זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם, וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם… אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן, וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ… וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן” (בראשית ט’ י”ב-י”ד). הקשת מסמלת גילוי של דין בעולם ומזכירה לנו את הברית שכרת אתנו הבורא שלא להביא מבול שוב. הופעתה אמורה לעורר אותנו לשוב ולתקן את מעשינו. חודש כסלו הוא זמן של עבודה פנימית, מכוסה, ממתינה עד לגילוי האור. בדרך רמז אפשר לומר שהשם כסלו מרמז על כיס-לב. זה הזמן להוציא את הלב האמיתי מכל הכיסויים שלו. הלב של לעתיד לבא. לב שכולו על מנת להשפיע.    

חודש של שינה

בחודש כסלו מתקנים את חוש השינה בנפש. בארמית שינה נקראת דורמיטא ובספרים הקדושים מוסבר שדורמיטא זהו מצב של שינה רוחנית, מצב של סתימת האורות בספירות או מה שנקרא גלות. לכן הגלות גם נקראת לילה. בתחילת מגילת אסתר אומר המן לאחשורוש, “יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים” (אסתר ג’ ח’), אמרו חז”ל, ‘ישנו’ מרמז על המצב הרוחני שהם ישנים והמלך שלהם ישן. זאת אומרת יש שינה גשמית ויש שינה רוחנית. ככלל, האדם הרוחני מתרחק מהשינה ומחפש את הערנות וההתעוררות, גם הגשמית וגם הרוחנית, תוך שהוא חפץ ברצף של דבקות שלא יופרע ע”י השינה.

השינה הגשמית היא חלק חשוב ובלתי נפרד מחייו ובריאותו של האדם. עד כדי כך שהגמרא במסכת נדרים אומרת שאם אדם נשבע שלא ישן שלושה ימים מכים אותו עד שישן וזוהי שבועת שווא. השינה היא מנוחה פיזית אולם אנו זקוקים לה גם כדי להתמלא רוחנית. אם זכה האדם במעשיו ביום, בלילה נשמתו עולה למעלה ומתחדשת. מה שנשאר בגוף במשך הלילה זה רק ניצוץ קטן של חיות, רשימו, ובבוקר הנשמה שבה אליו. חז”ל אמרו שהשינה היא “חלק אחד משישים של מיתה” (ברכות נ”ז). לכן השינה צריכה להיות חלק בלתי נפרד מהעבודה הרוחנית ולא סתם שינה גשמית שדומה למוות. לפני השינה קוראים קריאת שמע על המיטה. בקריאת שמע אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, ובין שאר הדברים אנו אומרים את הפסוק, “בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי, פָּדִיתָ אוֹתִי השם אֵ-ל אֱמֶת” (תהילים ל”א ו’). בכתבי האריז”ל כתוב, “בלילה בעת פיקדון נפשו, באמרו בעת השכיבה ‘בידך אפקיד רוחי’ וגו’, כי אז תעלה נשמתו בזווג יותר עליון, וחוזר לצאת משם בריה חדשה, בסוד חדשים לבקרים” (שער הגלגולים י”ט).  מסביר הרב שיינברגר שליט”א שעל ידי מסירת הנפש בפסוק זה אנו בעצם מעלים את מדרגת השינה שלנו לדרגה רוחנית של עבודת השם (שיחות). כך בעצם נוצר רצף בעבודת השם שלנו גם בשינה.

בחודש כסלו התגבר החושך הנורא של מלכות יון. ברובד הרוחני, מה שהיה חוזר ונשנה בכל שנה מחדש. לכן אנו צריכים להתעוררות גדולה בכסלו, לאחוז במידת החשמונאים שמסרו את נפשם על מנת לעורר את עם ישראל מהשינה הרוחנית אליה נפלו. למעשה תפקיד השינה הוא להכין אותנו אל ההתעוררות. כפי שמסביר הרב שיינברגר שליט”א, “השינה באה כדי לעורר את האדם, להביא אותו למדרגה גבוהה יותר. השינה זה כדי להיוולד מחדש, להוציא מההסתר הכי גדול את הגילוי הכי גדול. בתוך ההסתר והכיסוי של כסלו התגלה הנס של חנוכה. ההסתר דומה לזריעה והגילוי זאת הצמיחה” (שיחות). תכלית החושך זה גילוי האור. תכלית השינה זו ההתעוררות.

סיפור

יש שינה ויש שינה. מעשה שהיה בעיר הקודש צפת בשבת פרשת ‘בלק’. ר’ אברהם הלוי, תלמידו של האריז”ל, מצא אותו ישן שנת צהריים בבית המדרש. התלמיד שם לב שהאר”י מרחיש בשפתיו בתוך השינה. כשהקיץ האר”י ביקש התלמיד לדעת מה לימדו אותו כשהיה בישיבה של מעלה ועל מה רחשו שפתיו. אמר לו האר”י, מעיד אני עלי שמים וארץ, אילו הייתי דורש שמונים שנה רצופים בלי גוזמא, לא יכולתי לסיים מה שלמדתי בזה הפעם בפרשת בלעם והאתון (ספר שבחי האר”י החדש).

החותם האחרון

צרוף שם הוי’ה של החודש מדבר על קבורתו של יעקב אבינו, “וַיַּעַל יוֹסֵף לִקְבֹּר אֶת-אָבִיו… וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן הָאָטָד… וַיִּסְפְּדוּ שָׁם… וַיַּרְא יוֹשֵׁב הָאָרֶץ הַכְּנַעֲנִי אֶת הָאֵבֶל… וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִּמְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה” (בראשית נ’). המסורת אומרת שיעקב נפטר בסוכות ולקח שבעים יום של הספד עד שקברו אותו במועד שחל בו חג החנוכה. מכאן מוצאים את הקשר הרוחני בין תחילת מעגל השנה בראש השנה לחנוכה. בחודש תשרי האדם נידון במהלך שמתחיל בראש השנה ונגמר בסוף חג הסוכות בליל הושענא רבה, אז יוצאות ה”פתקאות” האישיות של כל אחד ואחד. אולם המקובלים הוסיפו שבחנוכה יש חתימה אחרונה לטובה. עד חנוכה עוד אפשר לשנות את מה שנחתם בהושענא רבה. בזכותו של יעקב אבינו נמשך החותם מראש השנה עד לחנוכה. הרמז הוא בנס של חנוכה שנעשה בפח השמן שהיה חתום בחותמו של כהן גדול. בנס חנוכה התגלה האור הגנוז שיכול לשנות את הכל לטובה. למעשה מהלך החתימה הסופית מתחיל כבר בראש חודש כסלו וזאת מפני שבראש של החודש כלול כבר כל מה שיהיה במשך החודש ובמקרה הזה כלול שם כבר הנס של חנוכה. על כך אומר הרב שיינברגר שליט”א, “מראש חודש כסלו מתגלה אור גדול, זה האור של יום הכיפורים וזה תלוי במעשים שלנו אם אנחנו נראה את האור הגדול הזה”, והרב מסביר, “אחרי יום הכיפורים כשנחתם חותם חיים זה כמו חתן בחופתו, פוקקים עוונותיו, מחכים לראות איך יתנהג. החתם סופר מביא בשם רש”י ישן שראש חודש כסלו מטהר ממש כמו יום הכיפורים” (שיחות). מסופר מהרב הקדוש רבי אהרון מצ’רנוביל אשר פעם אחת כשהקיץ משנתו בראש חודש כסלו, סיפר שהיה עתה בעולמות העליונים ושמע קול רעש גדול, ושאל מה יום מיומיים והשיבו לו שהיום ראש חודש כסלו הוא בבחינת יום הכיפורים והוא יום מחילה, סליחה וכפרה לישראל (ילקוט מאורי האור). זהו זמן מיוחד וקדוש שדורש התעוררות גדולה מצדנו.

סיבת הסיבות

האות של כסלו היא האות ס’. פעם ראשונה שמופיעה האות ס’ בתורה זה רק בפרק ב’ בפסוקים המדברים על ארבעת הנהרות היוצאים מגן עדן, “שֵׁם הָאֶחָד פִּישׁוֹן הוּא הַסֹּבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ הַחֲוִילָה” (בראשית ב’ א’). הפעם הראשונה שמופיע משהו בתורה מעיד על המהות של אותו הדבר. האות ס’ שגם נראית כעין מעגל מהותה סיבוב כפי שרואים במילה ‘הַסֹּבֵב’. בלשון הקודש סיבוב זה מאותו שורש של המילה סיבה. בכל שנה עם ישראל גדולים וקטנים משתעשעים עם הסביבונים של חנוכה. בפשט הדברים, מנהג זה הוא זכר לסביבונים ששיחקו בהם היהודים כשרצו להסתיר את לימוד התורה שלהם בפני היוונים. אולם בפנימיות העניין מסתתר רמז גדול למהות חודש כסלו וחג החנוכה.

במסירות הנפש של החשמונאים הם הצליחו לעורר מקור עליון של אור שאינו מתגלה בתפילות וזמנים רגילים. כפי שמסביר הרב שיינברגר שליט”א, “בזמן היוונים הכל היה פגום ומקולקל, היה צריך אור גדול שירפא את הכל, אבל האור הזה לא נמצא בששת אלפים שנות קיום העולם. זה האור הגנוז של לעתיד לבא” (שיחות). החשמונאים התחברו לעילת העילות, לסיבת הסיבות ומשכו משם את האור שמסוגל לחולל ניסים ונפלאות. כיוון שהם עשו זאת בחודש כסלו, אז בכל שנה בזמן הזה נפתח מחדש הפתח הזה אל האור הגנוז. השיא של הגילוי מגיע בעת הדלקת נרות החנוכה. הבעש”ט אומר שאם אדם זוכר לחפש את הקב”ה בתוך החושך, כבר באותו הרגע מאיר האור. זה נקרא ‘יתרון האור מהחושך’. כשהחושך נהפך לאור אז זה יותר מאיר מהאור המקורי, החומר של הישועה בא דוקא מתוך החושך. הסביבון הוא תזכורת לכך שמאחורי כל המקרים והמסובבים שקיימים במציאות, מסתתרת סיבה אחת שמסובבת את כולם, רצונו ית’ להיטיב לנבראיו.

ציונים חשובים בחודש כסלו
ה’ כסליו – המהרש”א – רבי שמואל אליעזר איידלס
ט”ו- רבי יהודה הנשיא
י”ח- רבי ברוך ממז’יבוז
י”ט כסלו – “המגיד ממעזריטש” – רבי דוב בער
כ”ד כסלו – שמעון בן יעקב אבינו

רכישת כלים מעשיים לחודש כסלו – איך לנהוג? על מה לשים דגש? ממה להיזהר? ידע חשוב ממקורות שונים בספרים הקדושים

המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המלה חודש משמעותה התחדשות! בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת מלמעלה והיא המיוחדת לו. קדושת הזמן הזו משמשת ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מהוה “פוטנציאל להתחדשות של האדם בתחומים מיוחדים בחייו, להיבנות ולהתקדם בהם. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו – רגע ההווה. לכן נקרא הקב”ה- הויה ברוך הוא. נאמר כי “חכם הוא הרואה את הנולד” (פרקי אבות). כלומר, אדם חכם יכול לראות כיצד נבראת המציאות בכל רגע ורגע. כפי שנאמר: “מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית”. נשאל את עצמנו האם אנו מתחדשים כל רגע מחדש?
יש עת רצון להתחדשות, זמן שהוא מסוגל לכך יותר. כדי ליצור את השינוי עלינו להתחבר לשורש הרוחני. שינוי בשורש ישפיע על כל הענף. לכן אנו עוסקים בלימוד זה, על מנת ל’תפוס’ את החודש כבר מראשו ולשנות את כל הזקוק לשינוי כבר בשורש. בקבלה זה נקרא למתק את הדינים בשורשם. מאוד חשוב באיזה ‘ראש’, האדם נמצא בראש כל חודש ובמשך החודש כולו כמובן.

עת גילוי הרצון האמיתי

יש רמז על בשם כסלו, באוזניים זה נשמע כמו כיס-לב. אמרו חז”ל, “הקב”ה ליבא בעי” – “הרחמן חפץ בלב” (מסכת סנהדרין). הלב הוא הרצון (מה ליבך חפץ?). חודש כסלו הוא חודש שמסוגל לבנות מציאות של שמירה, של הגנה, של חוסן ומשענת רוחנית. אומר האבן עזרא,“ה’ יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ” (משלי ג’ כ”ו), כסלך – מבטחך, השם יהיה לך למשענת. כתוב בספר פרי לצדיק, “אם שמתי זהב כיס לי”, שאדם שם את הזהב שלו במקום בטוח, מבצר ועוז, משום כיסוי ומגן שמחסה ומגן על הדבר היקר. החודש הזה, הלב בכיס, הרצון האמיתי מוגן בכיסוי.

משענת יציבה – חוסן פנימי

הדברים שגורמים לאדם עונג הם אחדות, נתינה, שלמות, יציבות, אהבה, שקט – את כל זה יש בשורש הרוחני שלנו, בבורא עולם. כיוון שיש את זה בשורש, הענף מתענג על הדברים האלה ואוהב אותם. אין שינוי באור האלוקי – היה, הווה ויהיה, אחד יחיד ומיוחד אין שינוי, יש קביעות. זה תמיד אותו כח, הוא לא משתנה במציאות, אלא, שבעולם שלנו הוא לובש צורות שונות של ביטוי, שנראים לנו כשינויים אבל בשורש אין שינוי. רק אנחנו בתור ענפים חווים שינויים כל הזמן. לכן עבור רבים, חווית השינויים בחיים היא חוויה שמתלווה אליה תחושה פנימית של חוסר יציבות, בין אם זה במודע ובין אם לאו, והתוצאה עבורנו היא סבל.
מהו חוסן פנימי בעולם הזה? משענת יציבה, יציבות בנפש. אדם שלא נופל מכל שינוי, אלא נשאר באופן יחסי יציב במקומו. יש לו אחיזה רגשית יציבה בעולם הזה. התורה מדברת על קו אמצעי, על איזון, על יציבות בנפש. קיצוניות משמעותה כאב. בחודש הזה ישנם כוחות שעוזרים לבנות את היציבות הזאת. בכלל המסע שלנו בעולם הזה הוא לחזור לאותה נקודה של משענת יציבה, משענת אמיתית. אדם חייב משענת, אין אדם שלא מחפש משענת בחייו כדי להיאחז בה ומשם לשאוב את הביטחון שלו.
רבי עקיבא אומר, “מצודה פרוסה על כל החיים” (פרקי אבות). מה זאת מצודה? מלכודת. אין לאדם ברירה, אדם לא יכול לבחור שהוא מחליט עכשיו לא לרצות להיות מושלם. הרצון לשלמות, המרדף אחרי השלמות, המרדף אחרי העונג והבריחה מהייסורים זהו דבר שנמצא במהות האדם, מתוך החוק הקבלי של שורש וענף, שאנו סולדים מכל מה שאין בשורש ואוהבים את כל מה שיש בשורש, אנחנו מחויבים לחפש כל הזמן את השלמות. הרצון למשהו קבוע, לבסיס יציב בנפש נמצא בכל אחד מאיתנו.

מציאות הדור

מסכת סוטה כותבת ומבארת את כל מה שיהיה בדור האחרון, הדור שלנו, דור “עיקבתא דמשיחא”: “חוצפה תשגה”, “היוקר יאמיר”, מציאות של בלבול, אדם לא יודע מימינו ומשמאלו, מה אמת ומה שקר, מה נכון ומה לא נכון. עוד כותבת הגמרא, “אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים”.
כשאדם נשען על משהו שבמהותו חולף, שבמהותו קשור לעולם הזה, הוא בעצם בונה לעצמו משענת קנה רצוץ. אדם נשען על החוכמה שלו, על העושר הכספי שלו, על הבית, על החומר, על אשתו, על הילדים – כל מה שנמצא בעולם הזה, בעולם התמורות, עולם השינויים. כשאדם נשען על משענת רעועה, משענת שקשורה לעולם הזה – שבע ספירות תחתונות שמהותן שינוי תמידי, זה אומר שאדם נשען על משהו לא יציב וכשאותו דבר זז האדם מגלה שהרצפה נעקרה חס ושלום מתחת לרגליו וכל היציבות שהיתה לו, היתה שקרית, לא אמיתית.
חודש כסלו אומר שמתוך התבוננות אדם יבנה לעצמו משענת אמיתית, משענת אמיתית זו משענת קבועה, משענת יציבה, משענת שאינה משתנה.

האות ס’ – מציאות של שלמות

כתוב בספר היצירה, שהקב”ה לקח את האות ס’ ויצר בה את חודש כסלו בשנה. בהמשך למה שאמרנו, ס’ היא אות של סמיכה, ‘סומך נופלים’, אות של משענת. כשאנחנו רוצים לבחון כח של אות, של מילה, אנו בודקים היכן היא מופיעה בפעם הראשונה בתורה. האות ס’ מופיעה במילה “סָבִיב” (בראשית כ”ג י”ז), רמז לכך שהיא קשורה למציאות של אורות מקיפים, המציאות שסומכת את האדם.
הצורה של האות ס’ היא עגולה. העיגול הוא מציאות של שלמות. הוא מסמל עבורנו מציאות רוחנית שקשורה למציאות שלפני בריאת העולם, מציאות של “אור אינסוף פשוט ממלא את כל המציאות”. מציאות מלאה באור, בה הכל שווה, הכל אחד. זו המציאות של העיגול, אין שינוי בעיגול. לעומת זה, מציאות של קו זו מציאות שיש בה יש שינויים. בקו יש למעלה ולמטה, יש מימין לקו ויש משמאל לקו. בעיגול אין למעלה ולמטה, ימין או שמאל, הוא תמיד שלם. כתוב, “אֲנִי הוי’ה, לֹא שָׁנִיתִי” (מלאכי ג’ ו’), מלאה כל הארץ כבודו ואין אתר פנוי ממנו. כל דבר ודבר במציאות זה בעצם הוא, זהו הכח הרוחני המקורי שאין בו שינוי מולבש בתוך עולם התמורות, בתוך עולם השינויים. האות ס’, העיגול, מסמל בקבלה את המצב הזה של חוסר שינוי.
אומרת התורה, כל מה שקורה לאדם, הכל שייך לאותה שלמות רוחנית שנמצאת בבסיס הקיום, שמהווה את המציאות. אין טעויות במציאות, הבורא מזמן לכל אדם, בכל רגע, בדיוק את הדבר שהוא הכי טוב בעבור אותו אדם. מתוך כך שאדם לאט לאט יראה את השלמות בכל דבר, הוא ירגיש את השמחה שבכל דבר. בתוך עולם התמורות, בתודעה שלו, הוא יחזיק שהכל אחד. הכל מאיתו יתברך, אשר ממנו יוצא רק טוב. זו האות ס’ של חודש כסלו, “סוֹמֵךְ ה’, לְכָל-הַנֹּפְלִים”(תהילים קמ”ה י”ד).

יבשה בתוך הים

כשאדם לוקח את האות ס’, מתבונן ומניח אותה בתוך המציאות שלו בעזרת תודעה נכונה, אזי הוא לוקח את שבע הספירות התחתונות ומחבר אותן למעלה. מאיר בהן את האור של העולם הבא בתוך העולם הזה.
זה מה שנקרא, “וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה, בְּתוֹךְ הַיָּם” (שמות י”ד כ”ט). הים לא נעלם, ים המערבולות והשינויים נמצא, הוא קיים, אבל בני ישראל הולכים ביבשה בתוך הים. בעבודה הרוחנית של חודש זה אדם יכול לחזק מציאות רוחנית של יבשה בתוך הים. מציאות של קביעות בתוך עולם התמורות, בתוך עולם השינויים. הקביעות היא בהכרה של האדם, במקום בו הוא אוחז בתחושה, בשכל, ברגש בזכות העבודה הזו.

מזל קשת

המזל של החודש הוא מזל קשת. נתבונן דוקא בענין החץ היוצא מן הקשת. אדם נמצא במציאות אחת אבל יש לו יכולת להתקשר למציאות אחרת, נמצא בעולם הזה עם יכולת להתקשר בעולם הבא.
היה צדיק אחד שידע להמשיל משלים וכל משל שסיפר קלע בדיוק במטרה. יום אחד שאלו אותו איך זה שתמיד המשלים שלו קולעים בדיוק במטרה? אוהו, הוא אמר, אני אמשול לכם משל על זה.
יום אחד הלך המלך עם פמלייתו ביער והם ראו חיצים שמישהו שלח והחיצים היו תקועים בכל מיני מקומות, אחד על העץ, אחד על האדמה וכן הלאה ובכל מקום החץ היה בדיוק באמצע המטרה. המלך התפלא מאוד ואמר, יש כאן רב אמן שמצייר כל מיני מטרות נייחות, יורה חץ וקולע בדיוק באמצע המטרה. צריכים לראות מי זה. לפתע הגיע אדם מבוגר עם חץ וקשת. רצו אליו היועצים של המלך ושאלו, אתה הרב קשת שיורה ביער? הוא ענה שכן. ביקשו ממנו שילמד אותם איך הוא עושה את זה? איך הגיע לכזאת רמה של מקצוענות?
ענה להם אותו איש, זהו סוד שלימד אותי אבי, אבל אני מוכן לגלות לכם. אני מושך חזק את הקשת, יורה את החץ ואחרי זה היכן שפגע החץ, אני מצייר מסביבו את המטרה. ככה תמיד אני פוגע בול!
הסביר אותו צדיק את הנמשל, לי יש חץ, מסר, אני יודע היכן הוא מונח. מה שאני עושה זה שאני מצייר את הסיפור, כשבמרכז שלו נמצא החץ שכבר נשלח מקודם. החץ מסמל מציאות של יצירת קשר עם מקום גבוה, אחר, שבו אדם עדיין לא נמצא. כאשר, למרות מקומנו ולנוכח פני המציאות המשתנה שלנו, אנו מחברים את עצמנו למציאות אחרת, לבורא! מתוך הבנה, מתוך אמונה, מתוך ביטחון שכל מה שקורה פה קשור לאותה שלמות רוחנית שמהווה את המציאות, אז החץ נשאר חד ומשונן וכל המציאות כבר מצטיירת סביבו כמטרה מושלמת.

עיכול רוחני

האיבר הקשור לחודש זה הקיבה. קיבה היא גם כח בנפש, יכולת לעכל את המציאות. קיבה רגישה היא קיבה שלא אוהבת שינויים. בקיבה נמצאת היכולת לעכל את המציאות. אם יש לנו נקודת מרכז שאותה אנו אוחזים שנותנת לנו יציבות בנפש אזי למרות הטלטולים יש לנו יכולת לעכל אותם ולהגיב מיד בשינוי. רבי נחמן אומר, העיקר לא לפחד כלל – להשליך את המציאות הקודמת שלך. זרע שמניחים אותו באדמה צריך להשתנות על מנת לצמוח ולגדול עליו להרקב, למות קודם. אם הזרע יפחד ולא יתן למים להכנס אליו הוא לא יוכל לשנות את עצמו, לגדול לדבר אחר. כך האדם במסע הרוחני שלו, ישנה מיתה כדי שתיוולד מציאות חדשה.
החורף הוא זמן של חושך, הלב מסתתר בתך הכיס, בדיוק זמן שנראה כמו סוף. אלא שבסוף הזה טמונה התחלה חדשה וסופו של חודש כסלו זהו האור העצום והנפלא, אור היקרות של חג החנוכה.

חודש טוב